היום ט"ו חשוון בשנת תשי"ד (1953), נפטר אחד מגדולי הפוסקים בהלכה בדורנו, ממעצבי היהדות החרדית בארץ ישראל. דוד גדנקן מתחקה על עקבותיו עם 10 דברים שרציתם לדעת על "החזון איש" זצ"ל.

א. בי"א חשוון תרל"ט (7 בנובמבר 1878), נולד בעיירה קוסובה שבמחוז סלונים, בן לרב העיירה רבי שמריהו יוסף קרליץ והרבנית ראשה לאה, ויקרא שמו בישראל  אברהם ישעיהו. הילד לא נשלח לחדר, וכשגדל לא נשלח לישיבה. אביו הוא שהשקיע את כל מרצו בחינוך התורני של בנו וכן שכר לו מלמד פרטי בשם רבי משה טוביה. כוונת אביו הרב הייתה למנוע מבנו חברת ילדים, כדי שלא יתפס לפטפוטי הבל ושהילד ישקיע כל זמנו בלימוד התורה .

ב. אברהם ישעיהו התמסר ללימודים תורניים ומסיפורי אימו, שהייתה ביתו של הרב שאול קצנלבוגן, רבה הקודם של קוסובה ולאחריה רבה של העיירה קוברין, בנה למד בהתמדה אדירה. לפעמים סיפר לאימו כי אינו אוהב תמיד ללמוד אבל הוא מתמיד בחימוד התורה מתוך הכרה "שזה דבר טוב" ומתוך ידיעה כי המתיקות תגיע. בבר המצווה של אברהם ישעיהו הדגיש בדרשתו כי הוא מקבל על עצמו להקדיש כל כוחותיו ללימוד התורה.

ג. כנער נסע אברהם ישעיהו לבריסק כדי ללמוד תורה מפיו של הרב יוסף דב הלוי סולבייצ'יק, לאחר שעזב את ההוראה בישיבת וולוז'ין. השהות בבריסק הייתה קצרה והנער חזר לעיירת הולדתו קוסובה. כשהיה בן כ-27 שנים נסע שנית לעיר וילנה ושם למד בחבורה שכונתה "הקיבוץ של רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי" תקופת לימוד זו נמשכה כשנה. בסוף אותה שנה התארס עם ביתו של ר'מרדכי ביי סוחר ידוע מהעיירה כווידאן שבמערב ליטא. ארוסתו בתיה (באשה) קיבלה על עצמה את עול הפרנסה כדי שחתנה יוכל להקדיש כל זמנו ללימוד התורה. החתונה נערכה בי"א שבט תרס"ו (פברואר 1906). הזוג התיישב בעיירה כווידאן, רבי אברהם ישעיהו עסק בלימוד ורעייתו פתחה חנות לאריגים. היו שקראו לתקופה זו "תור הזהב" של אברהם ישעיהו כיוון שאיש לא הטריד והפריע לו בהגות בתורה. מדי פעם למד בחברותא עם הרב משה רוזין רב העיירה.

ד. בשנת תרע"א (1911) יצא ספרו הראשון על נושאי: "אורח חיים", "קדשים" והלכות נידה. לספר קרא "חזון איש" ללא שם מחברו. לא היו הקדמות והסכמות לספר וציין רק שם המו"ל הרב משה קרליץ (אחי המחבר). על שם ספרו כינו הכל את רבי אברהם ישעיהו קרליץ – החזון איש. הספר לא היה קל לקריאה וללימוד. החזון איש ציפה כי אלה שיתעמקו בספרו כבר למדו את האורח חיים, את מסכת קדשים והלכות נידה. מכאן שאלה שעדיין לא עסקו בנושאי הספר בלימודם הקודם התקשו לקוראו.

ה. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, הגרמנים כבשו את רוב אזורי ליטא .יהודים רבים נסו לנפשם כפליטי מלחמה. החזון איש ורעייתו עברו לאזור בשליטת הרוסים והתיישבו בעיירה סטויבץ. החזון איש שקע מיד בלימודיו ורעייתו כבעבר פתחה חנות לאריגים. היה לחץ יהודי העיירה שהרב יקח על עצמו משרת רב העיירה (במקום הרב סורוצקין), והסירוב היה מוחלט. בשני נושאים נרתם לעזרת הציבור. בשיקום מקווה הטהרה שנשרף ובמקרה אחר כשאנשי החברה קדישא פחדו לקבור מתים, עקב מגפה שהשתוללה באזור, החזון איש עשה זאת בעצמו כדי לא לחלל כבוד המת. כשראו זאת אנשי החברה קדישא מיהרו לחזור לעבודתם. תחנתו הבאה הייתה העיר מינסק .גם כאן ישב בביתו ולמד יום ולילה. רעייתו הצטרפה אליו לשבתות כשהיא מביאה לו את צרכי קיומו. אביו של החזון איש הרב שמריהו יוסף קרליץ נפטר בכ"א אייר תרע"ו (1917) אבל החזון איש ידע על פטירת אביו רק 4 חודשים מאוחר יותר. ביום פטירת אביו נהג החזון איש ללמוד את כל מסכת חולין, מסכת שאביו כתב עליו את ספרו "בית התלמוד".

ו. לאחר המלחמה היו החזון איש ורעייתו בדרכם חזרה לעיירה כווידאן, כשגילו שהעיירה עדיין הרוסה, בהמלצת אחיו ואחותו שמו פניהם לעיר וילנה. באותה תקופה ראה אור החלק השני של ספרו על "אורח חיים". מדי פעם נענה לפנייתם של צעירים ללמוד איתם בחברותא. היו שסברו כי הענות ללמוד עם צעירים הייתה כעין תחליף ללימוד של אב עם בניו. החזון איש היה חשוך ילדים. בעת שהותו בוילנה היה מעורב בנושא ההנהגה הרוחנית של וילנה. באותה תקופה כתב כמה מאמרים, כולל אחד שהתפלמס עם הרב סולובייצ'יק, כל אלה נחתמו בפסבדונים ולא בשמו המפורש. בח' תמוז תרצ"ג (יולי 1933) יצאו הרב אברהם ישעיהו ורעייתו ברכבת לורשה בדרכם לעלות לארץ ישראל. מורשה נסעו לעיר הנמל הרומנית קונסטנצה ומשם הפליגו באניה "פולוניה" לנמל יפו.

ז. בימים הראשונים התגורר החזון איש בעיר תל אביב. קיבל הצעה מהרב דוד פוטאש, שהקים את ישיבת "בית יוסף נוברדוק" לעבור להתגורר במושבה חדשה, מזרחית לתל אביב ושמה בני ברק. לאחר ימי בין המצרים הגיע החזון איש וסייר גם בהר שלום בבני ברק, נהנה ממזג האויר והחליט לקבוע מושבו בעיר בני ברק. לימים סיפר הרב שמואל הלוי וואזנר, כי שמע מפי החזון איש את הדברים דלהלן: "ירושלים מלאה צדיקים וגדולי תורה. בישוב החדש מצאתי מדבר. רציתי לשתול בו נטיעות של תורה, לפיכך באתי לבני ברק. אם לא אצליח לשתול, אזי אלך לגיהנום עם יושביה כאחד". דירתו הראשונה בבני ברק הושכרה מרבה, הרב נחמן שמואל מיודסר זצ"ל. לימים עבר לדירה ליד ישיבת "בית יוסף". מדי פעם נענה ומסר שיעור בישיבה הסמוכה לביתו. ברבות השנים , נבנה בית במזרח בני ברק עבור החזון איש. בבית זה גר בשכנו לאחותו מרים ולבעלה הרב יעקב ישראל קניבסקי (ידוע בכינויו הסטייפלר). הרבנית ניסתה לפתוח בבני ברק חנות לאריגים ונאלצה לסוגרה. נסיון של אדם אמיד להעניק לחזון איש תמיכה חודשית, נדחתה וזה עמד על דעתו כי ברצונו להתפרנס אך ורק ממכירת ספריו.

ח. השפעתו הרוחנית של החזון איש הייתה עמוקה ורחבה. לית מאן דפליג כי בני ברק הפכה למעוז הציבור החרדי בהשפעתו של החזון איש. הייתה קבוצה של חקלאים חרדים שהרבתה להתיעץ עם החזון איש בנושאים הלכתיים הקשורים בעבודות השדה ובמצוות הקשורות לעבודה חקלאית. אט אט יצא שמו כפוסק הלכות ורבים החלו להגיע להתיעץ ולקבל הכרעותיו. בשנת תרצ"ד (1934), העלה הרב גרודז'ינסקי את מועמדתו של החזון איש כחבר במועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" בארץ ישראל. החזון איש סרב לקבל על עצמו אחריות אך נענה למקרים בו ירצו להתייעץ עימו. בריאותו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ הייתה בעייתית ולצורך הבראתו עבר לתקופה של שנה להתגורר בצפת. החזון איש ישב בבית מדרשו של רבי יוסף קארו בצפת העתיקה והקדיש שעותיו ללימוד התורה.

ט. עם שובו לבני ברק פעל לייסוד "מרכז חינוך התורה בארץ ישראל" (1936) ובהמשך ייסד כולל אברכים בשכונת זכרון מאיר שבבני ברק. כולל זה היה למופת למוסדות דומים (לאחר פטירתו נקרא הכולל "כולל החזון איש"). בחורף אותה שנה עבר החזון איש ניתוח קשה (כריתת המעי העיוור). למרות הבעיות הרפואיות ולקראת שנת השמיטה הבאה (תרצ"ח) דירבן את גיסו הרב שמואל גריינימן, להדפיס בירושלים ולהוציא לאור את הספר "חזון איש" על מסכת שביעית והלכות שמיטה. בשנים הבאות יצאו הכרכים בנושא מסדר טהרות. החזון איש ליווה את אימו שנפטרה בחורף תש"א ונקברה בהר הזיתים. נושא הלכתי ייחודי וידוע הוא נושא "קו התאריך". הרקע לבעייה הייתה מעברם של תלמידי ישיבת מיר ויהודים רבים שברחו בתקופת מלחמת העולם השניה ליפן מחד או לעיר שנחאי שבסין מאידך. השאלה ההלכתית הייתה קביעת מועד השבת והחגים באזור זה של כדור הארץ. היו שדרשו לחוג השבת במשך כיומיים וכנ"ל את צום יום הכיפורים במשך כיומיים. כנגד פסיקת רבנים רבים קבע כי עקב מיקומה של יפן ובשל התאריך העובר מערבית לה יחול יום השבת ביום הראשון. הרבותא הייתה בימי הצום .

(אני מרשה לעצמי לספר לכם כי באוניברסיטת "בר אילן" ישנו פרופסור בעל שם בינלאומי, והינו תלמיד חכם חרדי, וכהוא נמצא ביפן בכינוסים מדעיים, הוא "בורח" ביום שישי ליומיים למדינה אחרת שבה אין סימן שאלה לגבי מתי ומשך השבת) .

י. עם הקמתה של מדינת ישראל, תמך החזון איש בהשתתפות "אגודת ישראל" במסגרת החזית הדתית המאוחדת בבחירות לכנסת ישראל, טיעונו היה כי יש בכך כורח המציאות ולא הכרה מדינית. החזון איש הביע התנגדות לציונות הדתית ונהג לאמר תחנון ביום העצמאות. בתום מלחמת העצמאות הופנו לחזון איש שאלות רבות הקשורות לשטחים כבושים וכן לפירות הגדלים בשטחים אלה. פסיקתו הייתה כי כל בעלות זרה בארץ ישראל לאחר בגלות שואבת כוחה המשפטי מדיני "כיבוש מלחמה" וכשבא כובש חדש (ישראל) פוקעת הבעלות המוקדמת. בשנת 1952 לאחר שאגודת ישראל פרשה מהקואליציה (חוק השרות הלאומי לבנות), התחילו דיונים להקמת קואליציה חדשה. דוד בן גוריון הגיע לפגישה עם החזון איש בביתו. בן גוריון העלה נושא: "כיצד יחיו יחדיו דתיים וחילונים?" החזון איש ציטט בתשובותיו את הגמרא במסכת סנהדרין, פרק בתהילים ועוד.

בליל שבת ט"ו חשוון תשי"ד, עבר הצדיק התקף לב ונפטר. עשרות אלפי שלומי אמונים ליוו את מיטתו. החזון איש נקבר בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק. את הציון פוקדים עד היום אלפים רבים. בעת מועד ההלוויה נערכה ישיבה של ממשלת ישראל וראש הממשלה דוד בן גוריון ספד לרב. רבים ממאמריו ומפיקותיו התפרסמו לאחר מותו וחוג "חזון איש" פעיל עד היום ומקפיד להנהגותיו של רבם הדגול ע"ה.